עיבוד שמיעה מרכזי (CAP, Central Auditory Processing) הוא שם כולל המתייחס למגוון יכולות "גבוהות" של המערכת השמיעתית. בין יכולות אלו ניתן להזכיר את יכולת הפענוח של הנשמע, היכולת למקם צלילים מבחינת כיוונם ומרחקם, יכולת של הבחנה שמיעתית בין מילים דומות (גור - בור), ועוד.
כאשר קיים קושי בעיבוד השמיעה המרכזי (Central Auditory Processing Disorder, CAPD), יכולות אלו נפגעות. ילד בעל CAPD שואל הרבה פעמים "מה", ומבקש שיחזרו על הנאמר. הוא מתקשה בהבנה של מה שנאמר לו, מתקשה לעקוב ולמלא הוראות מורכבות הניתנות באופן מילולי, לא מצליח להבין דיבור מהיר, מתבלבל בין מילים דומות, מתקשה למקם צלילים, סובל מרגישות לצלילים חזקים ומתלונן על קושי בהאזנה לטלפון. כמו כן, טווח הקשב השמיעתי שלו קצר, והוא מפגין חוסר שקט וסף ריכוז נמוך במצבים הדורשים הקשבה. קשה לו להבין דיבור על רקע רעש (למשל בכיתה). הוא בעל טווח זיכרון שמיעתי קצר, וסובל מקשיי קריאה ואיות (כי קשה לו לזכור רצפים של צלילים), ולפעמים גם מקשיי שפה. כמובן שלא כל הסימפטומים הללו קיימים ביחד, אצל אותו ילד. קיימת שונות גדולה בין הילדים, וכל אחד מפגין תמונה קלינית מעט שונה.
חשוב לציין כי כל התופעות השמיעתיות הללו עשויות להימצא בנוכחות שמיעה תקינה. זאת אומרת, בבדיקת שמיעה התנהגותית רגילה, ילד בעל CAPD יכול להפגין ספי שמיעה תקינים (אם כי לא בהכרח, ולפעמים מתלווה לבעיה בעיבוד המרכזי גם בעיית שמיעה).
בחלק מהמקרים הקושי בעיבוד המרכזי נובע מפגיעה באחד המבנים של מסלול השמיעה. למשל, ילדים שהיו להם דלקות אוזניים חוזרות נמצאים בסיכון לפתח הפרעות בעיבוד שמיעה מרכזי. במקרים אחרים מקור הבעיה הוא ליקוי תפקודי כללי יותר, כגון: הפרעת קשב, קושי קוגניטיבי.
במקרה של חשד לקושי בעיבוד שמיעה מרכזי יש לבצע איבחון שמיעה מרכזי במכון אודיולוגי (בדרך כלל בבתי החולים). האיבחון מתבצע מעל גיל 6, והוא כולל מגוון של מבדקים הגורמים לעומס מכוון ומבוקר על מערכת השמיעה. למשל, משמיעים לילד צלילי דיבור על רקע רעש והוא נדרש לפענח את הנאמר לו. במבדק אחר משמיעים בו זמנית מילים שונות לשתי האוזניים (באמצעות אוזניות), והילד נדרש לחזור על המילים שנאמרו לאוזן אחת. טסטים אחרים מעוותים את ספקטרום התדרים של המסר השמיעתי או את הקצב של הדיבור המושמע.
במידה ואכן נמצא קושי בעיבוד השמיעתי המרכזי, ניתן לטפל בו על ידי אימוני שמיעה והקשבה מיוחדים, המותאמים באופן ייחודי ללקות של הילד. כמו כן ניתנת הדרכה למשפחה ולצוות החינוכי בבית הספר בנוגע לשיפור תנאי השמיעה בכיתה (למשל, מומלץ לשבת קרוב למורה), והתאמה של דרכי ההוראה (שימוש ב"רמזים" חזותיים). כמו כן, מגבירים את מודעות הילד לקשייו, ועוזרים לו לרכוש אסטרטגיות לפיצוי עליהם.
כאשר קיים קושי בעיבוד השמיעה המרכזי (Central Auditory Processing Disorder, CAPD), יכולות אלו נפגעות. ילד בעל CAPD שואל הרבה פעמים "מה", ומבקש שיחזרו על הנאמר. הוא מתקשה בהבנה של מה שנאמר לו, מתקשה לעקוב ולמלא הוראות מורכבות הניתנות באופן מילולי, לא מצליח להבין דיבור מהיר, מתבלבל בין מילים דומות, מתקשה למקם צלילים, סובל מרגישות לצלילים חזקים ומתלונן על קושי בהאזנה לטלפון. כמו כן, טווח הקשב השמיעתי שלו קצר, והוא מפגין חוסר שקט וסף ריכוז נמוך במצבים הדורשים הקשבה. קשה לו להבין דיבור על רקע רעש (למשל בכיתה). הוא בעל טווח זיכרון שמיעתי קצר, וסובל מקשיי קריאה ואיות (כי קשה לו לזכור רצפים של צלילים), ולפעמים גם מקשיי שפה. כמובן שלא כל הסימפטומים הללו קיימים ביחד, אצל אותו ילד. קיימת שונות גדולה בין הילדים, וכל אחד מפגין תמונה קלינית מעט שונה.
חשוב לציין כי כל התופעות השמיעתיות הללו עשויות להימצא בנוכחות שמיעה תקינה. זאת אומרת, בבדיקת שמיעה התנהגותית רגילה, ילד בעל CAPD יכול להפגין ספי שמיעה תקינים (אם כי לא בהכרח, ולפעמים מתלווה לבעיה בעיבוד המרכזי גם בעיית שמיעה).
בחלק מהמקרים הקושי בעיבוד המרכזי נובע מפגיעה באחד המבנים של מסלול השמיעה. למשל, ילדים שהיו להם דלקות אוזניים חוזרות נמצאים בסיכון לפתח הפרעות בעיבוד שמיעה מרכזי. במקרים אחרים מקור הבעיה הוא ליקוי תפקודי כללי יותר, כגון: הפרעת קשב, קושי קוגניטיבי.
במקרה של חשד לקושי בעיבוד שמיעה מרכזי יש לבצע איבחון שמיעה מרכזי במכון אודיולוגי (בדרך כלל בבתי החולים). האיבחון מתבצע מעל גיל 6, והוא כולל מגוון של מבדקים הגורמים לעומס מכוון ומבוקר על מערכת השמיעה. למשל, משמיעים לילד צלילי דיבור על רקע רעש והוא נדרש לפענח את הנאמר לו. במבדק אחר משמיעים בו זמנית מילים שונות לשתי האוזניים (באמצעות אוזניות), והילד נדרש לחזור על המילים שנאמרו לאוזן אחת. טסטים אחרים מעוותים את ספקטרום התדרים של המסר השמיעתי או את הקצב של הדיבור המושמע.
במידה ואכן נמצא קושי בעיבוד השמיעתי המרכזי, ניתן לטפל בו על ידי אימוני שמיעה והקשבה מיוחדים, המותאמים באופן ייחודי ללקות של הילד. כמו כן ניתנת הדרכה למשפחה ולצוות החינוכי בבית הספר בנוגע לשיפור תנאי השמיעה בכיתה (למשל, מומלץ לשבת קרוב למורה), והתאמה של דרכי ההוראה (שימוש ב"רמזים" חזותיים). כמו כן, מגבירים את מודעות הילד לקשייו, ועוזרים לו לרכוש אסטרטגיות לפיצוי עליהם.
קלינאית תקשורת PhD, עוסקת באבחון ובטיפול במגוון רחב של הפרעות שפה, דיבור, תקשורת, קול וגמגום, בקרב ילדים ומבוגרים. מרצה בכירה בחוג להפרעות בתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל. מרצה ומנחה סדנאות במגוון תחומים.
http://www.michal-icht.ask4.co.il
http://www.michal-icht.ask4.co.il